שיטת הרמב״ם ממקורות שונים

ההנחה הראשית של הרמב"ם היא שהבריאות הינָה המצב הטבעי של האדם

על מנת לשמור על בריאותו – חייב האיש לשמור על אורח-חיים בריא,

ולהימנע מכל דבר העלול להזיק לבריאות.

ליקוטים ממקורות שונים של שיטת הרמב״ם מתוך הספר ה׳ ראפך:

שִׁיטת הָרַמְבָּ"ם מִמְּקוֹרוֹת שׁוֹנִים:

לְבַקְשַׁת רַבִּים, נָבִיא בְּכָאן קְצוּר מִשִׁיטַת הָרַמְבָּם בִּרְפוּאָה

שִׁיטַת הָרַמְבָּ"ם מִבְסֶסֶת עַל תְּזוּנָה נְכוֹנָה כְּעִקָּר בִּבְרִיאוּת הַגּוּף וְהַנָּפֶשׁ, הוּא גַּם דִּבֵּר עַל פְּעִילוּת גּוּפָנִית כְּגוֹרֵם חָשׁוּב לִשְׁמִירָה עַל הַבְּרִיאוּת, וְהִדְגִישׁ אֶת הַחוֹבָה שֶׁל הָאָדָם לִשְׁמֹר עַל בְּרִיאוּתוֹ בְּטֶרֶם יָחְלָה, רֹב עִקְרֵי הַשִׁיטָה הוּבָאוּ בְּדִבְרֵי הַקְצוּר שְׁלְחָן עָרוּךְ לְמַעְלָה. וְזוֹ לְשׁוֹן הָרַמְבָּם בְּהִלְכוֹת דָּעוֹת, פֶּרֶק ד' הָלְכָה א': הוֹאִיל וָהָיוֹת הַגּוּף בָּרִיא וְשָׁלֵם מִדַּרְכֵי הַשָּׁם הוּא, שֶׁהֲרֵי אִי אֶפְשָׁר שִׁיָּבִין אוֹ יָדַע דָּבָר מִידִיעַת הַבּוֹרֵא וְהוּא חוֹלָה. לְפִיכָךְ צָרִיךְ לְהַרְחִיק אֶדָם עַצְמוֹ מִדְּבָרִים

(מאנגדין את הגוף, וּלְהַנְהִיג עַצְמוֹ בִּדְבָרִים הַמַּבְרִין וְהַמַּחלימים. וְאֵלוּ . לעולם לא יאכל אָדָם אֶלָא כְּשֶׁהוּא רָעַב. וְלֹא יִשְׁתָּה אֶלָּא כְּשֶׁהוּא צמא

פרק ששי ונשמרתם לנפשתיכם / 187 שלט אוֹ אַרְבַּע שָׁעוֹת.

בהלכה ה': ולא יישן סָמוּךְ לָאֲכִילָה אֶלָּא יִמְתִּין אַחַר הָאֲכִילָה כְּמוֹ נקביו. אוֹ מִי שֶׁמֵעָיו קְשִׁין. אֲפִלּוּ אָכַל מַאֲכָלוֹת טוֹבִים וְשָׁמַר עַצְמוֹ עַל בהלכה ט"ו: וְכָל מִי שֶׁהוּא יוֹשֵׁב לָבָטַח וְאֵינוֹ מִתְעַמֶּל. אוֹ מִי שֶׁמַּשְׁהָה אָדָם כְּמוֹ סֵם הַמָּוֶת, וְהוּא עִקָּר לְכָל הֶחֱלָאִים. וְרֹב הֶחֱלָאִים שֶׁבָּאִים עַל פִּי הָרְפוּאָה, כָּל יָמָיו יִהְיוּ מַכְאוֹבִים וְכֹחוֹ תָּשֵׁשׁ. וַאֲכִילָה גַּסֶה לְגוּף כָּל הָאָדָם אֵינָם אֶלָּא אוֹ מִפְּנֵי מַאֲכָלִים רָעִים אוֹ מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְמַלֵא בִּטְנוֹ וְאוֹכֵל אֲכִילָה גַּפָּה אֲפִלּוּ מִמַּאֲכָלִים טוֹבִים. הוּא שִׁשְׁלמה אָמַר בְּחָכְמָתוֹ יישמר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שֹׁמֵר מִצָרוֹת נַפְשׁוֹ".

כְּלוֹמַר שׁוֹמֵר פִּיו מִלֶאֱכֹל מַאֲכָל רע אוֹ מִלִשְׂבֹּעַ, וּלְשׁוֹנוֹ מִלְדַבֵּר אֶלָּא בִּצְרָכָיו. נָאוֹתָה, בְּרוּרָה וּמְתִּמְצֶפֶת, מְלְקֶטֶת מִמְּקוֹרוֹת שׁוֹנִים: לְהַלָּן רְשִׁימַת הַהַמְלָצוֹת הָעִקְרִיוֹת שֶׁל הָרַמְבָּ"ם לִשְׁמִירָה עַל בְּרִיאוּת - אָדָם צָרִיךְ לֶאֱכֹל רַק כַּאֲשֶׁר הוּא רָעֵב וְלִשְׁתּוֹת רַק כְּשֶׁהוּא צָמֵא (מִלְבַד בִּזְמַנִים שֶׁל אִבּוּד נוֹזְלִים, שֶׁאָז אֵין לְהִתְחַשֵׁב בְּהַרְגְּשָׁה שֶׁל רְוָיָה, אֶלָּא לְהַגִּיעַ לְכַמּוּר זֶה רַק גֵרוּי שֶׁל הַקְבָה וְלֹא רָעָב אֲמִתִּי. הנוזלִים הַנִּצְרֶכֶת).

גַּם אִם מַרְגִישִׁים רָעָב אוֹ צָמָא, יַמְתִּין מְעַט. כִּי לִפְעָמִים - ישׁ לְהִמָּנַע מֵאֲרוּחָה גְדוֹלָה. וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הָרַמְבָּ"ם:

"רַבִּים הַהֲרוּן מִבֶּטֶן מְלֵאָה מִמַּתֵי רָעָב". - יֵשׁ לְהִמָּנַע מֵאֲכִילָה בַּחֲטָף וּבִפְזִיזוּת. -

יֵשׁ לְהִמָּנַע מֵאֹכֶל הַמַּזִיק לַגּוּף. - אָדָם בָּרִיא וְחָזָק צָרִיךְ לְהִסְתַּפַּק בִּשְׁתֵּי אֲרוּחוֹת לְיוֹם

הוּא קָשָׁה לָגוּף, בִּפְרָט הַבָּשָׂר כַּיּוֹם, שֶׁגַּם בְּשבתות ובחגים עדיף למעט בַּאֲכִילָתוֹ. דָּגִים וְעוֹף הֵם קַלִים הַרְבֵּה יוֹתֵר לגוף. . - צוֹם מִדִּי פַּעַם טוֹב לִבְּרִיאוּת. - חָשׁוּב לְאֱכֹל בְּמַצָב שֶׁל מְנוּחָה וְרָגַע. שַׁלְוָה נַפְשִׁית מבטיחה עמול ש יעיל. א - בְּיָמִים חַמִּים מוּטָב לְהַמְעִיט בַּאֲכִילָה, מִכֵּיוָן שֶׁכְּלֵי הָעִכּוּל נחלשים כְּדֵי לִשְׁמֹר עַל הַחם הטבעי שֶׁל הַגּוּף. בִּכְלָל כְּדַאי לְהַתְאִים הַמַּאֲכָלִים בַּחֹם. כְּמוֹ כֵן, כְּשֶׁחָם - יַמְעִיט בְּאֹכֶל חַם. כְּשֶׁקֶר - ימְעִיט בְּאֹכֶל קַר. זאת לְמָזֶג הָאֲוִיר - בְּיָמִים חַמִּים רָצוּי לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים קָלִים, שֶׁאָז אֵין הַגּוּף מִתִיגַּעַ מְדִי בְּעִכּוּלָם. וּלְהֵפֶךְ, בְּיָמִים קָרִים מְאֹד שֶׁפְּעִילוּת הַגּוּף בַּעְכּוּל מְחַמֶּמֶת, אֶפְשָׁר לֶאֱכֹל מַאֲכָלִים כְּבֵדִים יותר. פקודה - חָשׁוּב לִשְׁתּוֹת רַק מַיִם וְלֹא מִיצִים מִמְתָּקִים, כַּאֲשֶׁר יֵשׁ לִשְׁתּוֹת בַּתם הָאֲרוּחָה וְלֹא בְּמַהלכה. - חָשׁוּב לִלְעס הֵיטֵב אֶת הָאֹכֶל טֶרֶם בְּלִיעָתוֹ כְּדֵי לְאַפְשֶׁר לָרֹק לְעַכֵּל הֵיטֵב אֶת הַמָּזוֹן. - חָשׁוּב לְהִמָּנַע מֵאֲרוּחַת עֶרֶב כְּבֵדָה הַגּוֹרֶמֶת לְבַעוּתֵי לַיְלָה. - יֵשׁ לְהַרְבּוֹת בַּאֲכִילַת פָּרוֹת וִירָקוֹת טְרִיים. הַכָּבֵד וְהַכְּלָיוֹת. - לְאַחַר הָאֲרוּחָה יֵשׁ לָתֵת לָגוּף מְנוּחָה כְּדֵי לְהָקֵל עַל מַעַרְכוֹת הָעִכּוּל, - לא כְּדַאי לִשְׂבֹּעַ לְגַמְרֵי, מְלוּי הַקְבָה יְחַיֵב הִתְרַחֲבוּתָהּ וְהִיא תִּתְבַּלָה, וְאָז לֹא יִתְעַכֵּל טוֹב הָאֹכֶל. יֵשׁ לְהַפְסִיק מִן הָאֲכִילָה מְעַט לִפְנֵי שְׁחָשׁ שׂבַע, מִפְּנֵי שָׁלַקְבָה לוֹקַחַ זְמַן לְשַׁבֵּר תְּחוּשַׁת שְׂבַע, וְאִם יֹאכַל עַד שֶׁיַּרְגִישׁ שׂבַע, הוּא עָלוּל אַחַר כָּךְ לָחוּשׁ בְּבִטְנוֹ

כדאי לשתות קְצָת יַיִן אוֹ מַיִם עִם מְעַט יַיִן מָהוּל. - ממרץ לֹא לְעַרְבֵּב מִינִים רַבִּים שֶׁל מַאֲכָלִים בְּסְעָדָה אַחַת, מִשְׁתֵּי פֶּרֶק שְׁשִׁי וְנִשְׁמַרְתָּם לנפשותיכם

א. בְּדִי שֶׁלֹא יִרְבֶּה בַּאֲכִילָה.

ב. כִּי זֶה מַתִּישׁ אֶת הַגּוּף שֶׁצָרִיךְ לְהַתְאִים אֶת הָעִכּוּל לְרָמוֹת שׁוֹנוֹת.

- אחרי הָאכל לא לְהַרְבּוֹת בִּתְנוּעָה אֶלָּא יַמְעִיט בְּמִדַּת הַאֶפְשָׁר, כְּדֵי לא להגביר את חם הַגּוּף וְאָז הָעִכּוּל לֹא יִהְיֶה בְּחֹם טִבְעִי.

- רצוי לאֱכֹל מַאֲכָלִים הַמַּתְאִימִים לְטִבְעוֹ, שֶׁלֹא יִגְרְמוּ לְגַזִים, שֶׁלֹא יגרמוּ לְצָמָא רַב וְשֶׁיֵּהָנֶה מֵהֶם.

- רָצוּי לֶאֱכֹל עַל קֵבָה רֵיקָה, לְאַחַר הַיְצִיאָה.

וְעַל זֶה אָמְרוּ חָזָ"ל: "הַנִּצְרָךְ לנַקְבִיו וְאוֹכֵל, דּוֹמֶה לְתַנּוּר שֶׁהִסִיקוּהוּ עַל גַּבֵּי אֶפְרוֹ".

- כְּלָל חָשׁוּב אָמַר הָרַמְבָּ"ם, שֶׁאָדָם שֶׁעוֹשֶׂה פְּעִילוּת גּוּפָנִית כָּל יוֹם, אֲפִלּוּ יֹאכַל מַאֲכָלִים רָעִים, לֹא יַזִיקוּ לוֹ. לָכֵן כָּל אָדָם צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדל לַעֲשׂוֹת בְּכָל יוֹם הִתְעַמְּלוּת כָּלְשֶׁהִי, וּמִמְלָץ מְאֹד לִרְקֹד כָּל יוֹם, שֶׁיּוֹ גם פְּעִילוּת גּוּפָנִית מֵהַטוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ, וְזֶה גַּם מִשְׂמֵחַ אֶת הָאָדָם וּמַמְתִּיק דִינִים, כַּיָּדוּעַ.

- הַכֹּלַל הֲכִי חָשׁוּב שֶׁאָמַר הָרַמְבָּ"ם: מוּטָב לֶאֱכֹל מְעַט מַאֲכָלִים רָעִים וְלֹא לֶאֱכֹל הַרְבֵּה מֵהַמַּאֲכָלִים הַטוֹבִים!